מגיד דבריו ליעקב · פרק פ״ט, א׳

דרך שלשת ימים נלך במדבר. כתיב גל עיני ואביטה וכו' ואי' באורייתא ברא הקב"ה עלמא ולא העה"ז בלבד אלא כל העולמות הכל ברא באותיות התורה והנה זה אי אפשר לומר שבכל חלק א' מהתורה נברא חלק א' מהעולמות כיון שהתור' היא קדומה והיא למעלה מן הזמן והיא אחדות פשוט לא שייך בה חלקים והנה לפ"ז מוכרח שבכל חלק מהתורה כלול בה כל התורה וכל העולמות ג"כ כלול בה כנ"ל אך אין נראה ממנה רק פרטיות אבל בהעלם כלול בה הכל כמו שאין אנו רואין רק עוה"ז ואעפ"כ בא לנו הקבלה שיש עולמות לאין קץ כן בכל מצוה אין אנו רואין רק העשי' אבל נעלם בה הכל כנ"ל וזהו רחבה מצותך מאוד שמצוה אחד רחבה היא מאוד וז"ש גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ר"ל אותם העולמות המופלאים והמכוסים שבתורתיך וזהו באורייתא ברא הקב"ה עלמא ר"ל התורה כמה שהוא אצלינו אך היא מתלבשות בכל העולמות כפי מה שהיא והיא בעצמה אינה משתנית וזהו שהאבות למדו תורה ונח למד תורה ר"ל שהשיגו התורה כפי מה שהיא הגם שעדיין בעת ההיא לא נתלבשה בלבוש שהיא אצלינו שהיא בנרתק אל התורה עצמ' וכו' וזהו לעתיד לבא מוציא הקב"ה חמה מנרתקה דהיינו שישיגו אותה כמה שהיא בלי לבוש לפי שעכשיו לא היו יכולים לסבול בהירותו בפ"ע ולאו כל מוחא סביל דא כ"א הצדיקים המופשטים מגשמיות יכולים להשיגה כל א' וא' לפי התפשטותו מגשמיות עד"מ אם הוא מופשט מעולם הזה לבד יכול להשיג כפי מה שהוא בעולם יותר עליון וכן עד אין קץ כל מה שמדבק עצמו אל עולם יותר עליון בו תתפשט השגתו ואינו מצומצם כ"כ וכל מה שיתרחק יותר משורשו שם התורה יותר מצומצמת עד שבא לעוה"ז שבו הכל בצמצום גמור עד שכמעט שאין לך מצוה שאין בה מידות ושעורין וזהו שהקב"ה מצמצם א"ע ושורה בעוה"ז ע"י התורה והמצות שהם כאן בצמצום ושעורין וזהו נודע בשערים בעלה בשעורין דילי' ומי שזוכה ורואה עולמות עליונים בעת עשותו המצות דהיינו שמופשט מהגשמיות כל א' לפי מדרגתו יש לו יותר תענוג לפי שכל מה שהוא יותר עליון הוא יותר רחב ואינו בצמצום כמו כאן וזהו שכר מצוה מצוה ר"ל שבשכר המצוה שעושים בעוה"ז השכר הוא באותה מצוה עצמה בעולם יגליון ושם יש לו תענוג ממנה לפי שכאן אין לו תענוג ממנה לפי שהיא בצמצום ובלבוש כנ"ל וזה כי שמש ומנן ה' אלהים דהיינו שהשמש הוא בתוך המגן ונרתק לפי שהעולם לא היו יכולים לסבול הבהירות והחום של השמש ע"כ הוא מלובש בתוך מגן ונרתק וזהו בעוה"ז אבל מי שהוא מופשט מהגשמיות ומקשר א"ע בעולמות עליונים אז רואה שה' אלהים הוא שמש ומגן כביכול כנ"ז באורך במ"א וזהו לעתיד לבא נאמר לא יהיה לך השמש לאור יומם והיה לך ה' לאור וכו' ודו"ק.