אז ישיר משה וכו'. הנה אי' אילה חסידה שבחיות כד בנהא בען למיכל רהטת להרי חשך ומיית' להון מזונא ומתענגת במה שהן אוכלין יותר מכל התענוגים. הנה נודע שכל השפעה הנשפע עלינו הוא ע"י מדות ג' קווין חד"ר הנה אם באתגלייא נראה ג' קווין מזה נודע שגם בעולם העליון שאינו מושג לנו ג"כ הוא במדת ג' קווין הגם שלפי מיעוט השגתינו אינו נראה התחלקות ג' קווין הנ"ל הוא מחמת גודל הבהירות שבו כמשל השמש שאין יכולים להסתכל מחמת גודל הבהירות שבה והאור היוצא ממנה יכולים להסתכל בו ולהשיגו ליהנות ממנו לסיבות מיעוט בהירתו ואלו הי' באור בהירות כמו בשמש לא היו יכולים להשיגו וליהנות ממנה כי אדרבה מחשיך היה את העינים כמו משמש כמו כן גם הש"י ב"ה בעולם מחמת גודל הבהירות שבו אינו מושג ונראה שאין בו אור אלא חושך רק מה שיוצא ממנו כמו הנשמה (והמחשבה) רואים שהיא מחיה את הגוף אבל לא עצמותו וזהו פי' ישת חושך סתרו ומכ"ש שאין נראה התחלקות ג' קווין אבל באמת כל מה שיש ביבשה יש בים ונודע שהקווין נקראים הרים לכן אותן שבעולם העליון נקראים הרי חושך וזהו אילה שהיא השכינה כביכול שהוא עולה הדיבור דהיינו אותיות הדיבור של הקב"ה שבו נברא העולם דהיינו ויאמר יהי אור וכדומה והיא המחיה העה"ז רהטת וכו' שעולה היא עד עולם המחשבה לקבל שפע לבאי עולם כמשפט הדיבור שמקבל מן המחשבה ולמעלה הימנו ויש לה תענוג במה שמשפעת ונודע שישראל הם חיות של כל העולמות כולם (לפי שבשבילם נבראו כולם ובחשבו ית' שיבראו ישראל בהתלהבות זה נברא כל העולמות לצורך ישראל והתלהבות זה הוא חיותם ממש א"כ נמצא שישראל חיותם של העולמות כולם) כמ"ש חז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות כו' והדיבור של ישראל הוא עולם הדיבור כביכול המחיה העולם ומחשבתן הוא עולם המחשבה וכן למעלה ממנו ועוה"ז מקבל אותיות הדיבור דרך אמצעות המדות הנ"ל לפי שעוה"ז יש בו שטח וגבול צריך לקבל ע"י המדות והנה קדושת שבת במוסף בכתר שאנו מעלין עולם הדיבור בעולם המחשבה ושם הבהירות גדול עד שאין נראה התחלקות המדות לפי זה לא ישאר חיות לעולם הזה התחתון ועוה"ז צורך גבוה כי אין מלך בלא עם ע"כ תיכף שאנו אומרים איה מקום כבודו ואיה נרמז לג' ראשונות שאין שם התחלקות המדות תכף אח"ז אנו אומרים ממקומו הוא יפן ברחמים דהיינו להשפיע טובו לכאן לפי שאין מלך בלא עם וזהו מה תצעק אלי ופי' בזוהר אלי דייקא בעתיקא תלי' וזהו ואתם תחרשון לפי שבפעם ההוא היה צריך לעשות השתנות הטבע מים יבשה ואז היו ישראל מתחזקים בתפלה ומחזיקים בעולם הדיבור שהוא חיות העולם הזה לפיכך לא היה יכול לעשות השתנות בעולם הזה ע"כ אמר להם החרישו ונתעלה אותיות הדיבור חיות העולם עד לעתיקא ושם אין נראה התחלקות המדות ושם ים ויבשה הכל שוין כי הוא רצון עליון ודו"ק.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ע״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
