מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ט, א׳

אין אשה אלא ליופי הקב"ה ברא עה"ז ובתוכו האדם בצלמו כדי שישרה בו כמשל בתי שררות בבית הוועד שרושמים שזה ביתו של פלוני ולמה עשה כן הלא המלאכים הם שליש עולם ואורות יפות ומצוחצחות עד מאוד עכ"ז יש לו יותר תענוג מן האדם כמשל הציפור המדבר לפני המלך אפי' דברי שטות יש למלך יותר תענוג מכל מליצות השרים המשוררים כך האדם החומרי כשמעלה במחשבתו עולמות עליונים נופל עליהם חיל ורעדה מיראתו של הקב"ה ורואה אור גדול מצוחצח וכ"ז נגלה ע"י האדם שבעולם השפל אזי נולד התפארות גדולה בהקב"ה וזהו אין אשה דהיינו החומר אלא ליופי ר"ל שהיופי היינו התפארות העליון נתגדל מזה מאוד הדיבור שבכל הבריות הוא בעולם הדיבור וכשמתפלל ויש לו מ"ז אזי הדיבור בגלות שרוכב עליו המ"ז שהוא הקליפה.