לא יתפלל על שחסר לגופו, רק יחשוב שהוא חלק אלוה ממעל ועל שחסר לאותו חלק ע"ז הוא מתפלל, ואם הוא מתפלל כך אע"פ שלא נעשית בקשתו בעולם העשיה מ"מ לאותו החלק נעשה בקשתו בעולמות עליונים וזהו אל תבקש גדולה לעצמך שתהא הגדולה לעצמך כי זה הוא פניה וזהו נק' מתפלל לשמה פי' לשם הדיבור שהדיבור מתאוה ומשתוקק להיות דבוק במחשבה וכשמדבר באהבה ויראה הקול והדיבור משתעשעים זה עם זה והחכמה משגחת ע"ז ומתענגת כאב שמתענג מבנו שהמחשבה משתוקקת לבוא בקול כדי שיבא בדיבור:
מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.