לא יהיה לו גדלות בזה שמתפלל בכוונה כי הוא רק כבן כפר שאין בא לפני המלך בשום פנים רק כשנאבד בן אצל המלך והוא מביא אגרת ממנו אזי מניחין אותו בעלי המשמר ועייל בלא בר ואדרבה מקריבין אותו לפני המלך, כך כשמביאין ניצוץ קדוש למעלה שהוא נושא את בן המלך אזי הכל מקרבין אותו יחשוב שעולם הדיבור מדבר בו עולם גדול כזה שבו נבראו כל העולמות כדאי' בהבראם שהוא בה' מוצאות הפה ועי"ז יחשוב בתפארתו ית' כל חיות העולמות הוא מהדיבור והדיבור הוא עולם היראה וכביכול שכינה מצמצמת את עצמו ושורה בדיבורו בפיו כדאי' בספר יצירה קבען בפה ואם הדיבור כך הוא מה הוא עולם המחשבה ועוד אורות מצוחצחות אשר א"ס וחקר כשיתחיל לחשוב יאמר בלבו כי זה צמצם א"ע כביכול עולם המחשבה במוח מדת חו"ב עולם גדול כזה ראוי לבייש מפניו.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.