מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ב, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הנה ח"ע נקרא ריש דרגין וחכמה תתאה היא המתהפך נעשה שיר זהו פרק שירה ר"ל החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו ועד"ז היו הלוים משוררים כי הכהנים עובדים במחשבתם והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה ע"י שירם והנה כח הפעל שבמדריגות התחתונים נקרא רגלין כמ"ש והארץ הדום רגלי וז"ש תופר מנעלים ר"ל שהיה תופר ומחבר ומעלה כח הפועל שבמדריגת התחתונים לשרשו ואמר לשם יחוד קב"ה ושכינת' כי כח הפועל שבתחתונים נק' מל' (כי מחשבת אין מלך בלא עם גרמה להויות העולמות ועוד שכח הנ"ל הוא מדריגה התחתונה מהפועל והוא כנוק' לגבי' שמקבל ממנו). והנה משה עלה למרום פי' שהעלה כ"כ עד מרום פי' בינה כי משה זכה לבינה לכן אמרו המלאכים בשכמל"ו כי נעשה יחוד עי"ז כנ"ל והורידו לישראל שגם הם יהיו מעלים דברים תחתונים כמו הם וז"ש הביאו לה בחשאי שצריך להמשיך לה שכל מחכמת אלקות וזהו נק' ת"ת שצריך להעלותה ולהכניס בה חכמת אלקות וכן נק' מים תחתונים בוכים אבל מעשה התורה והמצות שהם בעצמם אלקות כביכול זה נקרא חכמה עילאה כך נ"ל ששמעתי פעם א' ודו"ק.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.