מגיד דבריו ליעקב · פרק נ״ג, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה ג' ידות יש: יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה. אהבה נק' יד הגדולה שאין הגדלות ניכר אלא מכח אהבה שכשמתיירא מלפני המלך אינו בא אצלו ואינו מכיר גדולתו יד החזקה נק' בחי' הצמצום כנ"ל שמתחזק נגד האהבה וההשפעה ואינו מניחו לירד למטה רק בהדרגה ואעפ"כ נק' י"ד לפי שבלעדיו לא היו התחתונים יכולים לקבל א"כ גם הוא צורך ההשפעה והנה הם מתנגדים וצ"ל ממוצע המחברם הוא יד הרמה דאי' במד' הבריח התיכון זה יעקב והוא נק' עין כמ"ש עין יעקב וחכמים נקראו עיני העדה ואי' ישראל עלו במחשבה וחכמה נק' אין לכן היא מחברת ב' דברים מתנגדים וכן יעקב מחבר ג"כ לכן נק' יד הרמה וזהו שאמרו בס"י המליך אות פ' בממשלה והנה ביחידות היא ח' וזה צירוף ממטה למעלה חדש ש' הוא ג' קווים שהוא ההמשכה ע"י הד' שהוא הצמצום שבכל ההשפעה כנ"ל ומהיכן נמשך מהח' כנ"ל וכל מלמטה למעלה הוא מורה הסתלקות אבל מלמעלה למטה הצירוף היא שופר ר"ל שנמשך מריש דרגין ע"י ג' קווים מש' לפ' ומש' לר' עלמין ע"ד ומאתי' לנוטרי' את פריו וז"ש תקעו פי' כמו ויתקע אהלו בחדש שופר פי' ששופר יתקע בחודש.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.