מגיד דבריו ליעקב · פרק נ״ג, א׳

תקעו בחודש שופר. הנה בכל דבר שהוא נשפע מלמעלה למטה צ"ל בו צמצום שבלעדיו לא היו יכולים התחתונים לקבל וזהו נק' ד"י עד שיבלו שפתותיכם מלומר די כי הנה מה שההשפעה הולכת ע"י נק' י"ד והטעם כי הנה המשפיע הראשון נק' י' ע"ש שאינו מושג ואין יכולין לכנות אותו רק בקטנה מכל אותיות וההשפעה א"א להיות בלי צמצום כנ"ל וע"ז מורה הד' לשון דלת ולכן נק' י"ד וממטה למעלה הוא ד"י. והנה בס"י אמרו המליך אות פ' בממשלה וצרפן זה בזה ולכאורה באות א' מה צירוף שייך אך הענין שבאמת יש שם כל כ"ב אתוון אלא שכולם מתנהגים ע"פ הוראת אותה האות וטבעה ולכן כאשר נאמר ד"י נמצא ד' קודם לי' א"כ מתנהג היו"ד לפי הוראות הד' שהיא בראש והוראת הד' הוא צמצום והסתלקות לכן שם ד"י מורה על צמצום והסתלקות משא"כ כשאות יו"ד קודם לדל"ת שמנהג הד' לפי הוראת היו"ד שבראש ודו"ק.