אורייתא וקב"ה הוא חד וי"ל הלא הוא ית' א"ס והתורה יש לה סוף כי הלא ראה הנביא ב' אלפי כדאיתא בגמרא, אך הענין יובן דידוע דכח הפעל בנפעל. למשל אדם מדבר דבר חכמה או עושה דבר חכמה נמצא כח הפעל הוא בהכלי שעשה או באיזה דבר שדיבר והחכם העושה הנה הוא יכול לדבר ולעשות עוד חכמות הרבה. כך התורה הוא חכמה והיא ממנו ית' וכחו הוא בהתורה דכח הפעל בנפעל וזה הכח באמת אין סוף. ויש כמה מדריגת בהשכל היינו משכיל ושכל והדבור והכל מקבלים זה מזה והדבור הוא בהזמן וגם בהמחשבה. יש זמנים כי היום זאת ולמחר מחשבה אחרת ויש מדה שמקשר המשכיל בהשכל והמדה זאת אינה מושגת כי הוא מדת אי"ן.
מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.