מגיד דבריו ליעקב · פרק כ״ב, ב׳

נחזור לענין ראשון, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו פירש דהנה כתיב נודע בשערים בעלה. ואיתא בזוהר כל חד לפום שיעורא דילי' ע"י המדות אוי"ר הקב"ה מקשר א"ע כביכול עם האדם. טבעו בארץ שעריה פירש כי הנה בדבר שהוא במדריגות אי"ן לא שייך שבירה כי השבירה שייך בדבר שהוא מדה או כלי. נמצא אם אדם מחזיק את עצמו לאין מחמת דביקותו בבורא ית' כמו השר אפילו הוא גדול שבכל שרי מלוכה בעמדו לפני המלך הוא בעיניו כמו קטן ואינו רוצה שיעשה לו שום כבוד מחמת גדלו ושררותו כמו שעושים לו כשהוא בביתו בפ"ע כי אז עושים לו כבוד ובושים ויראים ממנו. אמנם כשהוא לפני המלך הוא וכל מידותיו נתבטלו מפני יראתו ובשתו מפני המלך וזהו טבעו בארץ. ר"ל שמחזיק את עצמו לארץ לאי"ן בעיניו שעריה ר"ל המדות וכשאין לו שום מדה אזי אין שייך אצלו שום שבירה וזהו מכל חטאתיכם לפני י"י תטהרו.