מגיד דבריו ליעקב · פרק קל״ג, ב׳

ונחזור לענין שבלתי אפשר להמשיך ההשפעה מלמעלה אם לא ע"י כלי המקבל וצ"ל הטעם למה הוא כך מפני שהקדושה העליונה בהירה ומאירה מאוד וא"א לסובלה וע"י עשיות המצות שהוא כלי המקבל מתלבשות בתוכה האור העליון ויוכל האדם לסובלו ולקבלו כדמיון אור השמש ששמו הבורא ית' בתוך נרתקו בכדי שיוכלו ברואי עולם לסובלו וא"ל שזהו רמז הפסוק וסוכה היה לצל יומם אם הוא מדבר במקיימי מצות סוכה אז הוא כפשוטו וסוכה מצות הסוכה תהיה להם למגן ולצל המציל מפני האור העליון שיוכלו לקבלו כנ"ל שהיה להם מהמצוה הזאת כנרתיק וצל בכדי שיוכלו לסבול האור וז"ש יומם כידוע שהחסד המתפשט ומשפיע נק' יומם כמו יומם יצוה ה' חסדו ויהיה להם הסוכה לצל ולקבל בתוכו ההשפעה ואם הוא מדבר באותן השמחים בשמחת ב"ה יהיה פירושו כך וסוכה ר"ל רוח הקודש הנק' סכיי' תהיה להם מחמת שעשו מתחלה צל ונרתק להשתלשל בתוכו קודש העליון שהוא העולם התענוג בתוך השמחה של מצוה שהוא קודש המתפשט אשר משם שואבים רוה"ק מעילא לתתא ע"י וא"ו המתארך שהוא חסד המתפשט עם כולם יומם דכולהו וזהו שסיים מחורב למחסה ולמסתור מזרם וממטר ר"ל שהוא כלול מכל הו"ק שהם כלולים מחו"ג שהם אש ומים לשון חורב ומטר כי כן גם הצל אשר עשו שהוא השמחה של מצוה היתה ג"כ כלולה מאהבה ויראה הנק' חו"ג ע"כ היה להם למחסה ג"כ מחורב מזרם וממטר כי ידוע שיש שני מיני יצה"ר המחטיא את האדם ח"ו א' המבטלו מלקיים מצות עשה הוא דמיון המים שטבעם קר ולח כך הוא נותן באדם קרירות וחולשת וכבידות הגוף ועצלות שהיה נמנע מלקיים מצות בוראו והיצה"ר הב' הוא המחמם ומלהב את האדם ר"ל דמיון האש לעבור על ל"ת וז"ש כי בעשותם כל אלה דהיינו שיעשו המצוה בשלימות בדחילו ורחימו שהם חו"ג ויגרמו בזה להמשיך החסד העליון שהוא יומם כלול מחו"ג שהם כל הו"ק כנ"ל. וישאבו רוה"ק שהוא הסוכה תהי' להם למחסה ולמסתור מב' מיני היצה"ר הנק' חורב ומטר שהם אש ומים כנ"ל: