מגיד דבריו ליעקב · פרק ק״ל, א׳

ועפ"ז יובן פי' הפסוק עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו כי הנה ידוע מ"ש בכתבים על פסוק מדת ימי מה היא, אך כדי לקרב אל הפשוט נאמר כי הנה אמרו בזוהר על פסוק כי ששת ימים עשה ה', בששת ימים לא נאמר אלא כי ששת ימים וכו' שהם הו"ק הנקראים ששה ימים ועל ידיהם בא השפע לתחתונים ויום השביעי מקבלת מהם וכוללת כולם ועיקרית כל הימים כי היא נק' נקודה האמצעית כידוע אך מפני שהיא המקבלת נקראת זיין מפני שמוכרח להיות בהמקבל אהבה ויראה תרין רישין כנ"ל והו"ק המשפיעים נקראים חסדים לבד כמדת המים המתפשטים כנ"ל והנה כתיב ויקרא לאור יום פי' שראה המאציל העליון שאין התחתונים יכולים לקבל האור הגדול והבהירות של הו"ק מפני שהוא אור א"ס לכן הגביל את אור וצמצמו אור כל א' וא' ביומו בכדי שיוכלו לקבלו ויהיה קיום העולמות וזהו קרא לאור יום ויקרא לשון קריאה והזמנה ר"ל שהזמין והכין לכל אור יום א' שהוא הוא ההגבלה והצמצום ולכן קראו הכתוב ג"כ מד"ת ימי מפני שיש להם מדה ושיעור והגבלה להם כנ"ל ואפשר לומר שיום השביעי אין בו צמצום והגבלה ואף שבו נכללים או שבעת הימים ע"כ כיון דלית לי' מגרמי' כלום רק שהוא מקבל א"צ לצמצם אורו ולכן ארז"ל כל המענג את יום השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים ובשביל זה יום השבת יוכל להשפיע לעליונים ותחתונים כידוע שיום השבת משפיע לו' ימי המעשה הגם שהיא רק כללות האורות עכ"ז מחמת שהיא בלי צמצום אורו רב מאוד עד אין קץ ואעפ"כ יכולים התחתונים לקבל מפני שהוא כללות האורות כנ"ל הנה היוצא מכל הנ"ל שהמשפיע נק' ו' והמקבל נק' ז' שהוא ב' רישין כנ"ל שהם הב' ויראה והתג שעל הו' ז' שבח' מורה על הקשר אמיץ וחזק שהמקבל מתקשר א"ע ומתדבק אל המשפיע העליון ושנתחבר אות ו"ז נעשה מספרם אחד כי נעשה אחדות גמור ונעשה אות ח' שהוא מורה על חכמה עליונה שכל השפע באה ממנו כנודע וזהו שאמר עם ז"ו יצרתי לי כי ידוע כאשר ישראל עושים רצונו ש"מ גורמים שפע בכל העולמות העליונים לכן אמר עם זו יצרתי שהוא לשון קישור וחיבור אות ו' עם ז' ונעשים אחד וז"ש לי שמקשרים אות ז' עם ו' שהוא המשפיע ונעשית ח' ובאה להם השפע הגדול מחכמה כנ"ל וזהו שאמר תהלתי יספרו כי ידוע שהדרגא תתאה נק' תהלה ולכן אמר תהלתי יספרו ר"ל יאירו ויבהירו בה כל האורות העליונים שמחכמה ולמטה כל אורות הספירות והשפעתם כנ"ל.