מגיד דבריו ליעקב · פרק י״ג, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ולפעמים כאשר מקשר מחשבות חבירו למעלה יכול לשנות מחשבות חבירו באופן שהוא רוצה. לפעמים יכול להמשיך טובות ע"י הדיבורים שהוא מדבר למשל אם הוא בשביה ידבר מאותו ענין ארבעה צריכין להודות וכו' וכן כשחולה באיזה אבר ידבר באותו ענין בספירת העליונים השייכים לאותו אבר. כשיש כאב לאדם יקשר את עצמו לבורא ית' דהיינו שיקשור עצמו למעלות הבורא ית' ולא ירגיש הכאב. המצוה היא אבר השכינה וכשהוא עושה בשכל גדול הוא מעלה אותה למדריגה גדולה וגבוה. כשמדבר ד"ת על השולחן הדברי תורה הם נשמה לאותו מצוה הגשמיות של השולחן וידבר הרבה ד"ת. בע"ש בתפילת מנחה וקבלת שבת מעלין כל אותן הדיבורים והמצות של כל השבוע שאז הוא עליות העולמות.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.