מגיד דבריו ליעקב · פרק קכ״ז, ב׳

וירא אלהים את האור כי טוב. אמרז"ל כי טוב לגנוז והיכן גנזו אותו יובן ע"פ מ"ש בראשית ת"י בחוכמא ואמרו בזוהר ובתיקונים בראשית נקודא בהיכלא שהוא הנקודה שבתוך ב' מבראשית שהנקודה הוא יו"ד שהוא חכמה שבו נברא העולם כדמתרגמינן בחוכמא והנה ידוע אות ב' מורה על מדת המל' כמ"ש בית בת י' והנה בציור אות ב' יש ג' קווין המורים על ג' עולמות בי"ע כמ"ש בזוהר תלת עלמין אית לי' להקב"ה כי האצילות אינו נחשב עמם מפני שאצילות לשון אצלו נמצא כי ג' קווי אות ב' מורים על ג' עולמות בי"ע והנקודה שבתוכם היא היו"ד המאיר לכל ג' הקווים נמצא הרי הוא כמו שיש כאן ג' יודי"ן שהם מספרם למ"ד ועם אות הב' נעשה ל"ב וזהו שהמל' נקראת ב' ונק' לב שמאות ב' נעשה לב והנה ידוע שאת למ"ד תמונתה מספר שם הוי"ה כ"ו כזה ל' וזהו האור שנברא ביום ראשון וראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם כדאי ר"ל שהיתה הארה גדולה מאוד מאוד עד אין קץ ולא היו יכולים התחתונים לקבלו והיו בטלים במציאות' לכך גנזו הקב"ה לאותו האור דהיינו שנעשה מתמונת הל' אות ט' כזה ט' שהוא ג"כ גי' כ"ו מספר שם הוי"ה רק שאות הו' מה שהיה בתמונת למ"ד היו ו' על כ' עתה נגנז בתוכ' וז"ש בזוהר אות ט' טובו גנוז בגווי' ר"ל שמאות הל' נעשה ט' שנכפף אותו שהיה למעלה באות למה נכפף ונגנז בתוך הט' ונעשה כמו ו' תוך הב' ונעשה צירוף טוב וזהו טובים גנוז בגווי' וזהו מה רב טובך אשר צפנת כו' וטובה גדולה עשה הקב"ה בכדי שיוכלו העולמות לקבלו ולכך נק' צדיק טוב וזהו שאמרו גנזו לצדיקים לצדיק וצדק לשניהם כאחד טובים שהצדיק נק' טוב וצדק שהוא המ"ל נק' מלוי מ"ה חוה גי' בטוב ב' טוב ב' היא המ"ל כנ"ל נמצאו שניהם נק' טוב.