מגיד דבריו ליעקב · פרק י״ב, ו׳

צדיק מושל ביראת אלהים צדיקים הופכין מדת הדין למדת הרחמים. למשל כשתינוק רוצה איזה דבר שהתינוק נהנה ממנו אביו מחמת אהבתו לתינוק יש לו הנאה כשיהיה אותו הדבר להתינוק שנמצא התינוק מוליד אהבת אותו דבר באביו. וכן למשל כשיש כאב לאדם ברגלו גורם הרגל רצון במחשבתו שיצוה ליד להסיר הכאב כיון שהם אחדות אחד. וכן הצדיק כשהוא דבוק בבורא ית' כל מה שחסר לו גורם למעלה כביכול רצון בבורא ית'. וזה המשל הראשון שייך בענין שארז"ל שמצוה בשבת אכילה ושתיה. ולכאורה קשה מה הנאה יש לנשמה יתירה באכילה ושתיה. ולפי המשל הזה א"ש שהנשמה יתירה יש לה ג"כ תענוג זה כמ"ש בזוהר ע"פ באתי לגני אחותי כלה בשביל רעותא דילה אכיל ושתי.