וביציאת מצרים הוא התחלת הבירורים דישראל שהוא בתאוה שבו התחלת חטא אדם הראשון ביציאתו לפועל בסוף מעשה באכילה דהוא שורש התאוה, דגם תאות עריות נקרא בלשון זה אכלה ומחתה פיה וע"כ נצטוו אז מצוה הראשונה במצוה דאכילה ובאכילת בשר שהוא נקרא בשר תאוה, כי לזה עיקר תאות המתאוים כמה שכתוב בקברות התאוה דאין שמחה אלא בבשר וצלי ביחוד כמה שאיתא בהזרוע מתנות כהונה אין נאכלים אלא צלי כו' כדרך שהמלכים אוכלין, ואצל בני ישראל נעשה זה אכילת מצוה, ודבר זה לא שייך כלל באומות העולם שיהיה מצוה וקדושה באכילה רק אצל בני ישראל אחר שנתבררו בתאות, דשמו ית' מעיד עליהם שהם בני אבותיהם ועל ידי זה נצחו למצרים להאבידם, וכל העשר מכות דמצרים היו בירורים לבני ישראל כשהם ניצולו מזה לומר דהם נקיים מאותו דבר, וכל דבר חלוק לעשר שהוא מדת קומה שלימה של כל דבר, וכמו שבכלל קומת הרע ההתחלה הוא הגיאות והוא הכתר והסוף הוא התאוה והיא הנוקבא גם בקומת התאוה עצמה, ושרשה וההתחלה שהוא המקור שממנו המשכת כל הקומה הוא הגיאות והיא התאוה להתנשאות דזהו הכתר האחרון מעשרה כתרין דמסאבותא של שורש הטומאה שהוא הגיאות, דכתרה ראשון הוא שורש הגיאות דוהייתם כאלקים שאמר נחש והאחרון הוא התאוה להתנשאות שדבר זה הוא התחלת הרע המתפשט אצל בנ"י שמחמתו התפשטות קומה זו דרע ומכה ראשונה דמימיהם לדם הוא תוקף התשפטות התאוה הרמוז בכל מקום במים וכן עונש דור המבול היה במים, ונתהפך לדם הוא על התפשטות התאוה בנפשם הבהמיית הוא הדם, מכה אחרונה דבכורות הוא על התאוה דהתנשאות שהבכורים הם המתנשאים. ואז כשנגמר הכאת כל הקומה דרע שהוא בליל פסח שהיה מכה אחרונה אז יצאו ישראל לחירות שנתבררו שנקיים בכל קומת הרע, ולפי שבענין הגיאות והתנשאות לא נתבררו לגמרי עדיין אז עד לעתיד רק אז היה התחלת הבירור בהשייך ממנו לענין התאוה, כשהגיעו לבירור זה השייך לרדיפת התנשאות הוצרכו לדם הפסח דעל ידי זה את בתינו הציל דהפסיחה היה על הבתים שהוא המקיף דבזה הוא הנגיעה דרע גם לנפשות דישראל על ידי השיקוע אבל מכל מקום הם ניצולו על ידי דם פסח שהוא מסירת נפשם הבהמית הוא הדם כולו להשם יתברך דזהו כל זריקת דם קרבנות כידוע, ועל ידי זה אי אפשר לרע לנגוע גם מבחוץ ונגע לא יקרב לאהלם, ועל ידי זה זכו לאכילת הפסח שהוא התפשטות התאוה בפעל בקדושה וכל ערל לא יאכל בו, דהמילה היא קדושת הברית ושתי התאות תלוים זה בזה ואי אפשר להיות קדוש בקדושת אכילה לגמרי עד שיהיה קדוש בקדושת הברית וביציאת מצרים שנתבררו בזה זכו לשניהם, ועל ידי זה זכו ג"כ לשלימות הלשון בהלילא ועל ידי זה פקע אגרא הכתר דרע דתאות שהוא החשק להתנשאות ג"כ נפקע בליל פסח, ודבר זה נעשה על ידי אכילת הפסח שהוא תכלית שלימות כל קומת התאוה עד סוף מעשה הנעוץ במחשבה תחלה:
מחשבות חרוץ · פרק ט׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.