מחשבות חרוץ · פרק ח׳, ט׳

וזהו סוד ראש השנה יום הרת עולם וישראל עלו במחשבה מתעלים הכל למקורן על ידי קול שופר שהוא קול פשוט הכולל כל פרטי הדבורים שהוא כלל הבריאה דבדבר ה' שמים נעשו, והם צירופי אותיות התורה שהיתה כלי אומנתו ית' כמה שכתוב בריש בראשית רבה, והחזרת הדבר למקור שבמחשבה והריון הוא על ידי קול פשוט שאין בו חיתוך אותיות כלל דהוא הקול קול יעקב מקור הכנסת ישראל, ונתפלל משרע"ה שמע ד' קול יהודה שיקובל תשובתו שישוב קולו להיות קול יעקב להתכלל במקורו. וזהו עלה אלקים וגו' בקול שופר שבקול זה הוא עליות העולמות מן העולם עד העולם, ואז מתחילין ימי תשובה עד יום הכפורים שבו נשלם עשרת ימי תשובה דהיינו שלימות כל קומה שלימה של התשובה, דכל קומה כלול מעשר מדריגות כנודע ואז זוכה לתרעא דחירו סוד אימא עילאה סוד עולם הבא כנודע, וזהו הה' דהוי' וראש השנה הוא כתר של אותה קומה הוא הה' דאהיה הראשונה, וה' אחרונה היא כתר דה' אחרונה דהוי' שהוא קודם התיקון דהארץ היתה תוהו שהיה העולם כולו מים, דתחלת התגלות יסוד העפר על ידי הקלקול וחשוכא דקדים לנהורא נעשה מים כבדור המבול, ובמחשבתו ית' בתחלת הבריאה עלה לפניו הכל כל הקלקולים והחשכות שיהיה והאור שיתגלה אח"כ, ובעת החשכות היה תוהו ומים ומזה נעשה אחר התיקון יסוד המים של קיום העולם המגדל כל מיני צמחים נגד הצומח, ומה שהוא ברע תאוה שזה היה חטא דור המבול ומים מצמיחים כל מיני תאוה, ועיקר התחלת התאוה היה בצומח, ועץ הדעת אחר התיקון נעשה מכח זה כח גמילות חסדים דרגא דאברהם אע"ה איש חסד כידוע דתאות אדם חסדו, וזהו כתר מלכות שבה' אחרונה דתוקף התאוה במלכים שיכולים למלא כל תאותם, דעל כן צ"ל בו נגד זה במלכי ישראל מצד הקדושה ג"כ תוקף היראה דכיון שכורע שוב אינו זוקף (כמה שכתוב ברכות ל"ד ע"ב) וכמו באשה יראת ד' רזא דאשת חיל דבאשת זנונים הם שני הפכים, ועל כן אמר ליה רבא לבר ששך (עבודה זרה ס"ה ע"א) אתון אית לכו אימתא דמלכותא, דיש להם מורא מלך בשר ודם המסלקת ומבטלת ועוצרת מילוי תאותו כרצונו אבל אצל ישראל שהם יראים מהשם יתברך אדרבא זהו כל תאותם וחשקם לירא מהש"י, וזהו מילוי תאותם יחוד אהבה ויראה הוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דלא עשה כן לכל גוי, ובמלכיהם במשול רע יאנח עם דאחיזת מלכותם רק מצד מדת הדינא דמלכותא, מה שאין כן מלכות דישראל אף דמלך במשפט יעמיד ארץ בו תוקף החסד ובאור פני מלך חיים, ואבא יסד ברתא והיכן מצאתי דוד עבדי בסדום (בראשית רבה פרשה מ"א) מקום תוקף התאוה ונידונו באש שנשרפו מאש הגבורות של יראה הקדושה שהתחיל להתעורר על ידי בשורת לידת יצחק שהיא השורפת כל תאות רעות, ולוט ניצול על ידי נפש דוד המלך ע"ה ורוחו של משיח המרחף על פני המים כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה ב') על פסוק ורוח אלקים מרחפת שהוא שורש הכתר מלכות דקדושה המרחף על פני כל התאות להכניסם אל הקודש לא בשיקוע רק מרחפת על פני נוגע ואינו נוגע: