וזהו ולא י"א דפירש האריז"ל שלא לחשוב כתר ודעת יחד, ובאמת זה משלים היה בחיצונות וזה בפנימיות היינו דעת הוא ההשגה שאדם משיג מצד רוח הקודש שבו כדפירש"י פרשת תשא דעת זה רוח הקודש, וכתר הוא מה שלמעלה מהשגת אדם ועומד בסוד מקיף, וגם בזה יש השגה דתכלית הידיעה שלא נדע דזהו תכלית וקצה מדרגת בהשגה להשיג שיש עוד דרגה והשגה שאי אפשר להשיג, וע"כ מצד ההשגה הקומה הוא י' בצירוף הדעת שהוא שורש כח ההשגה, ומצד העדר ההשגה ותכלית הידיעה הקומה הוא בצירוף הכתר שהוא השורש דשלא נדע ותכלית הידיעה, אבל לבוא לגדר הדעת והידיעה הגמורה גם אותה מדרגה דלא נדע ושהוא במופלא ממנו זה דבר שאי אפשר ודבש מצאת אכול דייך פן וגו', ועל זה נאמר העשיר בהשגה בהתפשטות לא ירבה והדל בהשגה דא צדיק המשתדל במעשים בפעל ולא בפנימיות כל כך לא ימעיט מקומת השגת החכמה בפנימיות די' ולא תשע, היינו שלא ישיג הכתר והדעת גם שניהם, היינו שלא יהיה לו שום ידיעה והשגה גם במה שאפשר לידע, לא מצד המופלא שאי אפשר לידע דכל זמן שלא השיג עדיין מה שאפשר לו להשיג כפי מדריגת השגתו לא הגיע עדיין למדריגת הידיעה שלא נדע שהוא רק כשמגיע למופלא אחר שהשיג וידע כל מה שאפשר לו לידע מצד הדעת שבו, וצריך שגם הדל לא ימעיט מהתעוררות השגת פנימיות החכמה שבו כפי השגתו, דכל אחד מישראל יש בו שורש השגה מה שיוכל להשיג מצד שורש נפשו שהיא חלק אלו"ק ממעל שהוא השגת האמת לאמיתו דד' אלקינו ד' אחד ואין עוד מלבדו, ובנתינת השקלים בפעל היה התעוררות נקודת השגת האמת שבכח הנפש, כי כך הם כח כל המצות שהם נותנים קדושה בנפש ע"מ שהוא רמיזת המצוה, ומצד מה שמתחיל למסור קצת ממאודו ורכושו להשם יתברך על ידי זה מתעורר הנקודה דיעקב אע"ה ברדיפת השגת האמת שעל ידי זה הוא הכח דמסירת המאוד להש"י, ועל ידי זה הוא הכופר פירוש קינוח כדפירש"י בכמה מקומות על כפרה להנפש מלכלוכי חטאיו, כי כשמתגלה נקודת האמת אין שם חטא כלל כמו בעוה"ב דיתגלה דחטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית:
מחשבות חרוץ · פרק ז׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
