מחשבות חרוץ · פרק כ׳, י״ב

ומרדכי וחכמי ישראל שראו שהגיע קץ גלות בבל ואכתי לא אפרוק שעל זה היתה סעודת אותו רשע. חשבו מחשבות כי סעודה זו מן השמים הזמינו להם לתקן על ידי זה חטא שלמה המלך ע"ה ולהיות הגאולה שלימה מעתה אם יזכו לתקן לגמרי. וכל תיקון איזה דבר הוא באותו דבר עצמו כאשר עושהו בקדושה ואף הם חשבו דגם זה בדומה לענין שלמה המלך ע"ה להתחבר עם גוים בסעודה כזו הנעשית לשמחה שלהם על חורבן בית המקדש וגלות ישראל דלא אפרוק ובהראות עושר וכבוד שלהם נגד העושר וכבוד דשלמה המלך ע"ה ומלכות ישראל וקינה מיבעיא לישראל על זה ולשמחה מה זו עושה. אבל מאחר שהיו מוכרחים להיות עמהם בשמחתם הבינו כי לא דבר ריק הוא כי באמת הוא אתחלתא דגאולה. ועל ידי כוונתם לשם שמים הרי זה גם כן כעבירה לשמה דעת לעשות. ואף על פי שנענשו על זה בגזירת המן כך המשפט בכל עבירה לשמה דמכל מקום צריך עונש וכפרה אהעבירה. וכדרך שכתבו תוס' (בבא קמא צ"א: ד"ה אלא שציער) אהא דתעניתא לתעניתו עיין שם. ומקבל שכר אכוונה לשמה דחשיבה כמצוה שלא לשמה. והשכר היה ההצלה והישועה הנגרם בסעודה זו תיכף בהריגת ושתי שמזה נכרת מלכות בבל ובית נבוכדנצר לגמרי דלא נשאר עוד שם ושאר נין ונכד דאמרו ז"ל (מגילה י':) זו ושתי. שהיא היתה היחידה אז שהיתה עדיין השארית לבית אותו רשע וכשנהרגה נאבד כל זכר לו ונתבטל אותה קליפה מן העולם לגמרי. וזהו תיקון מלכות דוד המלך ע"ה כמו שנתבאר לעיל דנבוכדנצר הקליפה שכנגדו. ואף על פי שדוד המלך ע"ה תיקן נפשו לגמרי שהוא היה נפרד ממנו לגמרי ולא היה לו שום חיבור עמו. מכל מקום כל זמן שהיה לו מציאות בעולם הרי יש עדיין מציאות לאותו חלק רע שהוא כנגדו. והענין דאף על פי שכבר תיקן את עצמו לגמרי עד שאמרו ז"ל (ראש השנה כ"ה.) שהוא חי וקיים. מכל מקום אינו בהתגלות בעולם הזה וכל עיקר תיקונו לחטא דבת שבע המפורסם היה בהעלם עדיין בחייו כמו שאמרו (שבת ל'.) בחייך איני מודיע בחיי שלמה כו' והכל במשפט שלא היה התגלות תיקונו בחייו רק בחיי בנו. כי דוד ושלמה שנתבאר לעיל דהן מוחא וליבא תרין ריעין דלא מתפרשין ידוע כי מחשבה שבמוח הוא בהעלם דעל כן רמוזה בי' שבשם וכשמגיע ללב הוא בהתפשטות דעל כן רמוזה בה'. כי משם מתפשט להאיברים וכוחות המעשה ובא להתגלות. וכל מעשה דוד המלך ע"ה התגלותם לפועל גלוי לעין היה על ידי שלמה בנו. כבנין הבית שנתיחס על שם דוד המלך ע"ה כי הוא היה הבונה בכח ורק על ידי כוחו יצא לפועל אחר כך על ידי שלמה. ועל כן העיקר הוא על שמו רק ההתגלות בפועל על ידי שלמה המלך ע"ה כי עדיין אין ראוי להיות בהתגלות עד שיבוא אחריו שלמה שהוא נמשך ממנו ומכוחו וישלים גם כן נפשו שיהיה תיקון קומת המלכות וסיהרא באשלמותא. ועל כן אז כשגמר בנין הבית ובא להכניס הארון לבית קודש הקדשים שבזה היה גמר הבנין שהיה עם לב דוד למצוא מקום לה' משכנות לאביר יעקב שלא יהיה ארון ה' באוהל ובתוך היריעה ויצא חשקו שבכח לפועל נתגלה גם כן ונודע לעין כל תיקונו לגמרי שנמחל לו לגמרי אותו עוון. וכיון שהתגלות תיקון דוד היה תלוי בשלמה אילו זכה להיות לבבו כלבב דוד אביו שהיה זוכה לאריכות ימים בהבטחת ה' יתברך שאינו כאריכות דבשר ודם דאפילו כימי מתושלח או כימי חירם מלך צור לפי דעת קצת מרבותינו ז"ל בבראשית רבה (פ"ד, ד'). מאחר שכבר יש כן בעולם גם מי שלא הגיע למדריגתו מה זו הבטחה לו. וכל מה שהבטיחו ה' יתברך אז בחכמה ועושר וכבוד היה בהפלגה שלא היה כן לפניו ולאחריו. אבל ודאי אריכות ימיו הכוונה עד לעולם שכולו ארוך שזהו עיקר אריכות ימים אצל ה' יתברך כמו שאמרו בסוף חולין (קמ"ב.). והיינו שיהיה גם כן חי וקיים כדוד אביו וכמו שנאמר בדוד גם כן הלשון אורך ימים עולם ועד (תהלים כא ה). ואז היה בנינו גם כן בנין הקיים לעד שלא היה נחרב עוד כי היה השלמת קומת המלכות דישראל בשלימות כלעתיד במהרה בימינו על ידי משיח בן דוד. אבל משגרם החטא שנחרב הבית הרי ממילא על ידי זה נעלם גם כן פעולת דוד המלך ע"ה בבנין הבית דאף על פי שמציאות המקום שלו לה' קיים לעד דקדושתו לא נתבטלה דקידשה לעתיד לבוא מכל מקום זה נעלם בעולם הזה. והגילוי לעיני בני אדם נתבטל. וממילא הרי גם כן ישנו במציאות התגלות בעולם הזה אותו צד הרע שלעומת הטוב דדוד המלך ע"ה המעלים התגלותו בפועל בעולם הזה וזהו כח נבוכדנצר המחריב הבית. ולפי דברי יש מרבותינו ז"ל (עיין רש"י מלכים א י', י"ג) הוא בא מזרע שלמה ממלכת שבא כי כל כח העלם התגלות דדוד המלך ע"ה בא רק על ידי התחברותו בנשים נכריות דעל ידי זה מתעלם קדושת הברית מישראל דלא מבשקר ליה כמו שאמרו בעירובין (י"ט.). שבדבר זה היה כל צורך הודעת תיקונו דדוד המלך ע"ה שלא פגם בברית קודש חס ושלום. ועיקר שלימות הברית הוא ניכר כאשר כל זרעו גם כן בתכלית השלימות כיעקב אבינו ע"ה שזכה להיות מטתו שלימה על ידי שלא ראה קרי מימיו כמו שאמרו ביבמות (ע"ו.) ועל כן כל זרעו לא ידח ממנו נדח ואף על פי שחטא ישראל הוא. ונקרא מהול אף על פי שערל לגמרי דאין הערלה נקראת אלא על שם אומות העולם כמו שאמרו בנדרים (ל"א:) וזהו מצד כח שורש הקדושה דיעקב אבינו ע"ה שיש בכל זרעו אחריו. והוא מצד ההתחלה בקדושה דמתולדה ומבטן לשמך הם נימולים וכל החטאים ופגמי הברית הם רק מצד ההוצי הסובבים לאסא ומעלימים אותה בעולם הזה: