מחשבות חרוץ פרק י״ח, ד׳

ונראה דפירות גן עדן חוץ מעץ הדעת טוב ורע, ודאי הם כמו המן שנבלע ברמ"ח אברים ולא היו צריכים לפנות כלל, רק לפי שהשם יתברך שם האדם בעל בחירה שאף על פי שציוהו שלא לאכול מעץ הדעת מכל מקום הבחירה בידו ג"כ לאכול ממנו וכל שכן בהיות השם יתברך יודע עתידות שעתיד לעבור על ציויו, על כן עשה לו סגירת הבשר. ונמצא זה היה צורך מצד החטא והבחירה בצד ההוא, וזהו אחיזת החיצונים והשטן שם שהרי השם יתברך ברא בבריאה דבר שהוא בשביל החטא והשינוי מרצון הש"י, ונתן בזה מקום מציאות בבריאה לעשות היפך רצונו, וזה נעשה על ידי יצירת העזר לפי שהקלקול והחטא בא על ידה, על ידי שדעתה קלה להתפתות ואח"כ מייללת עליו לשמוע בקולה, דהכל על ידי התחלת הנפילה בשינה ואח"כ הנסירה וסגירת הבשר, ואז נברא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות וירד והסית לאשה עד שעלתה בידו להיות אח"כ מלאך המות, ומכל מקום הכל לטובה ולעזר, ואלמלא זכו ונצחו ליצר המסיתם אז היו מתעלים הרבה יותר, ואף על פי שלא זכו וגרמו בכיה לדורות כי לא זכו בדינם באותו ראש השנה ונידונו למיתה, מכל מקום זכו לזרעם אחריהם להתפשטות שלשלת הגדולה דאבות העולם וכנסת ישראל מדור דור, עד דורו של משיח שיתקנו חטאו לגמרי ויתעלו במעלה עליונה מאוד מקום שבעלי תשובה עומדין שהוא למעלה מעלה מגן עדן העליון, ובכל ראש השנה אנו מתקנים מעט מחטאו כי מתעורר בכל ראש השנה התחלת הקדושה כפי מה שעשה אלקים האדם ישר לשבת בגן עדן לעבדה ולשמרה, שזהו קדושת ימי המעשה בקדושת יום טוב, וכן מתעורר הפלת התרדמה שהוא התחלת הנפילה, ויהיב עיטא על זה בשופר שפשוטו כמה שכתב רמב"ם כלומר עורו ישנים מתרדמתכם שיקיץ מתרדמתו על ידי קול השופר, ואלמלא עשה אדם הראשון כן להתגבר ביראת ד' מיד אחר תחלת נפילה דתרדמה לא היה בא לידי חטא, כי השם יתברך שברא יצר הרע כמה שאמרו בבבא בתרא ובקדושין בראת יצר הרע, היינו רק שורש היצר הרע בתחלת נפילה שנתייחס להשם יתברך עצמו ונאמר ב' השמות דהוי' אלקים. כי אף על פי דמינה דינין מתערין דהוא השטן המקטרג, ומיד בריפוי ידים מדברי תורה שהוא רק כשינה ועצלות בא עמלק, מכל מקום קדם לו שם הרחמים, והוא מדת יעקב אע"ה שמטתו שלימה ומבריח מקצה אל הקצה, כי באמת דבר זה הוא טוב מאוד כמה שכתוב בבראשית רבה על פסוק זה, והיינו דטובה תמידית אין מורגש עוד התענוג והטובה, וכמה שאמרו (נדה ל"א ע"ב) בטעם נדות דאשה שתהא חביבה כו', ועל ידי ההתרשלות קצת בינתים שנופל ממדריגתו ואח"כ חוזר ומתגבר הטובה גדולה יותר, כי מגיע ג"כ למעלה גדולה יותר כי מוסיף אומץ, וכן דרשו ג"כ שם טוב מאוד על השינה דעל ידי זה מוסיף כח אח"כ, והוא ירידה שלצורך עליהה כנודע. ורק כשמשתקע בשינה ואין מתעורר ביראת השם יתברך ולעבודתו, אז היצר הרע מעוררו לחמדות עולם הזה ויוכל להורידו חס וחלילה לבאר שחת, ודבר זה אינו עוד מצד השם יתברך שהוא עשאו ישר ובראו רק כמו שברא השינה לנוח ולפוש מעט מהעבודה וההשתדלות כדי שיוכל לעבוד אחר כך ביתר שאת ויתגבר מיד כארי לעבודת בוראו:

מחשבות חרוץ · פרק י״ח, ד׳

על המקור הזה