והש"י הראה סכלותו שבכל מה שהתחכם להטיב לעצמו ולהרע לזולתו הוסיף רעה לעצמו מתחלה ועד סוף, שהמלך אמר הגם לכבוש המלכה, ולא לחנם נכתב ספור זה ג"כ רק להודיע עד היכן רשעות הרשעים שאפילו על פתחו של גיהנם אין חוזרים, ולא אמר שקר לכבוש דדבר שקר ומה שאינו לא היה נכתב במגילה אבל המן נפל לאנסה ולטמאה וכונתו היתה אף על פי שתחלתה באונס סוף יהיה ברצון שיכניס בה זוהמא דעל ידי הנבעלת לערל קשה לפרוש כמה שכתוב (בראשית רבה פרשה פ') בדינה אף שהיה באונס, ועל ידי זה יוכל אח"כ לעשות כרצונו שגם היא תמשך אחריו ותשכח עמה ומולדתה, ועדיין לא הודה ולא הכיר איך הכל סיבות מן השמים להצלת ישראל, רק עמד עדיין בשלו וחשב מחשבות לקיים מחשבתו, ובזה נגמר דינו ליאבד מן העולם כי אין בו עוד תקוה ותוחלת אפילו על פתחו של גיהנם, והוא הראשית גוים ואין בו כח היציאה לפעל, וכמו שכל רעתו וכחו נגד ישראל היה רק במחשבה שחשב על היהודים לאבדם, אבל לא הוציא לפעל כלום, כך כל חכמתו היה במחשבה וכשיצא לפעל נראה שהוא סכלות. כי כפי כח הרע שבו אילו היה מוציא הכל לפעל לא היה קיום לעולם, ועל כן לא נתנו אלקים להרע ולהתפשט, ונשאר בכחו שהוא כח הראשית דהיינו במחשבה לבד, וכשבא לצאת לפעל לא עלה בידו כלום, ובזה נאבד מן העולם כי נפסק כחו מהיות ראשית גוים, שנפסק כח ההמשכה ממנו להשלמת קומתו דאדם בליעל, ועל כן נקרא ממוכן שהיה הכנה לבד, וכל ראשית והתחלה הוא הכנה להגמר וסוף מעשה, והוא היה הכנה לבד והתחלה בלא סוף, ואז בשעת הכנת הרפואה על ידו קודם למכה דנמצא שלא היה מכה כלל מתחלתו והכל רק כפי טעות מחשבתו, נמצא לא היה אלא הכנה לבד, ודעל ידי זה הכין ללב בני ישראל לקבלת התורה מאהבה, ומצד הזה זכה לבני בניו שלמדו תורה (סנהדרין צ"ז ע"א) והוא מצד הטוב שבשם ממוכן שהיה הכנה לתורה שבעל פה, דעל כן נקרא כן אז כשהכין הרפואה לישראל ושחת לעצמו, ונמצא המשתה דשושן מצד חטאם היה התחלת הגזירה ומצד תשובתם התחלת הרפואה והישועה, וכן הסוף העיקר בהתעוררות התפלה והצומות לבטל הגזירה היה מרדכי וחביריו ותלמידיו בני שושן, כי הם הנכרים בעובי קורת גזירה זו, ועל כן נקבע גם יום ט"ו שנחו בו בני שושן לבד ג"כ לכל ישראל, והיינו אחרי שנודע להם כל ענין זה איך המכה והרפואה היה הכל על ידי המשתה, דבזה נתגלה להם דהכל היה לפנים, ולא קבלו עליהם יום טוב, אבל מקודם דלא ידעו מכל זה וקבלו יום טוב קבעו גם כן רק י"ד לבד:
מחשבות חרוץ · פרק י״ז, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.