מחשבות חרוץ · פרק ט״ו, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועל ידי חידושין דאורייתא יכולין להוריד שפע חדשה מן המזל העליון, וזהו המן עצמו שהוא לחם מן השמים הוא בזכות משה היינו בכח התורה, אבל מצה שהוציאו ממצרים היה רק טעם מן ולא מן עצמו כי הוא לחם עוני בעניות דתורה, וזהו הפרנסה שמבקשין בכל יום לזכות על ידי התפלה אף מי שאינו כדאי, דתפלה לעני סלקא על כל צלותין דעיקר התפלה הוא מעוני, ורבי דפתח אוצרות בשני בצורת היה מכריז שניתן רק לבעלי תורה (בבא בתרא ח' ע"א) עד שאמר לו יונתן בן עמרם פרנסני ככלב, ועל זה אמרו בתיקונים צווחין ככלבא הב לן כו', היינו שלא יקראוהו באמת ובכח התורה דאז הש"י מוכן לתת, רק באים בטענה פרנסני ככלב אף שאינו כדאי והגם שהשם יתברך נותן גם לזה בכח התפלה דעני דמעטפא כל צלותין, מכל מקום השם יתברך רוצה ומשתוקק שנהיה בתכלית השלימות כרצונו כי אני ד' מלמדך להועיל בתכלית העילוי, ומכל מקום גם העת העניות הוא העוזר ומושיע בישועה שלימה והוא הישועה דלחם עוני דפסח שיש בו טעם מן שהוא לחם אבירים לחם של מלאכי שרת, ואח"כ בשבועות זוכין לעשירות דתורה ומתחיל אז זמן השמחה ואסיפת הרכוש, דמעצרת ועד החג מביא וקורא ושתי הלחם מתירין הבאת בכורים, ועל כן מתברכים על ידם פירות האילן כדפירש"י ראש השנה י"ז סוף ע"א, והיינו דהם רומזות לתורה לכו לחמו בלחמי שהוא לחם מן השמים, והם ב' נגד תורה שבכתב ושבעל פה דגם תורה שבעל פה הוא לחם מן השמים, כמה שכתוב בריש חגיגה כולם מרועה אחד כו' דהכל מסיני וכמה שכתוב בברכות ה' א' ובכמה דוכתי, והתורה הוא עץ החיים שבתוך הגן כמה שכתוב בתנא דבי אליהו רבא פרק א' ובכ"ד, בנקודת המרכז שכל עצי הגן יונקים, ועץ הדעת טוב ורע שנזכר בכתוב עמו נראה דהוא עומד סמוך לו ממש ג"כ באמצע שכל העצים יונקים גם ממנו, כי באמת כולו חד ואלמלא חטא אדם הראשון היה גם הוא נהפך להיות עץ החיים שהיה נכלה הרע לגמרי מהעולם, ועל ידי חטאו נתהפך גם עץ החיים דתורה להיות מסטרא דעץ הדעת טוב ורע כשר ופסול טמא וטהור כו' כמה שכתוב בתיקונים, ונראה לי דהם נגד תורה שבכתב ושבע״‎פ, ואלמלי חטא אדם הראשון היה הכל בכתב מיד ד' עליו השכיל ולא צריך לתורה שבעל פה, וכדרך שאמרו בנדרים (כ"ב ע"ב) אלמלא זכו לא ניתן להם אלא תורה וספר יהושע שהוא ערכה של ארץ ישראל, היינו נגד תורה שבעל פה כולה היה די ספר יהושע, שבגבולות הארץ שבו שהוא סדרי הארץ התחתונה נכלל כל סדרי ארץ העליונה שהוא שורש תורה שבעל פה כנודע, וזה היה אחר גירוש אדם הראשון מגן וישראל תקנו חטאו במתן תורה וקבלת הלוחות שהיו אז חרות ממה"מ, וזכו לנחלת הארץ תמורת הגן והיו צריכים לספר יהושע, ואלמלא חטא אדם הראשון היו הגן תמורת ארץ ישראל, ובמקום צירופי האותיות שבתורה מחטא אדם הראשון הי' צירופים מסדרי עצי הגן, וכתנות אור תחת עור והיה הכל בתורה שבכתב:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.