מחשבות חרוץ · פרק ט״ו, ה׳

וזהו דרגא דדוד המע"ה שהקים עולה של תשובה (עבודה זרה ה' ע"א), שהוא אבן מאסו הבונים ונפש היותר קטנה שבמדריגות הנפשות, וזכה להיות לראש פינה וירום ונשא וגבה מאוד על ידי התגלות העיגולין, דכל מאן דאיהו זעיר איהו רב שסמוך יותר לההתחלה, וזהו כל כח בעל תשובה דלבבו יבין ושב שמגיע לבינה שבמעמקי הלב, שהוא למעלה משבע מדות המתפשטות בכחות הגוף, וה' תחתונה חוזרת להיות ה' ראשונה, והוא סוד לאה עקרת הבית שהיתה שנואה בעיני יעקב על ידי הרגשת קלקול היסוד בזרעה בשבט שמעון במעשה דשטים וראובן בבלהה ויהודה בתמר וער ואונן ודוד ובית שמאי וכדומה, ובזוהר דב"נ סני עריין דאמיה היינו דודאי הרגיש גם התיקון אלא דהתיקון הוא שיחזיר למקור, והוא החדשות שיעשה ד' דנקבה תסובב גבר שהה' קודמת לו', וזה סוד ב"נ דנחות דרגא ונסיב אתתא (יבמות ס"ג ע"א), ועיקר תולדות של יעקב יוסף שהוא דרגא דצדיק שומר הברית בלא חטא, שהוא בן זקונים שזיו איקונין דומה לו דרך דמיון כאפי זוטרי נגד אפי רברבי, והוא הוציא דבת השבטים רעה, רצה לומר בקלקול היסוד שנקרא רע דנושאים עיניהם בבנות הארץ, ובודאי היה לו איזה טענה נגדם למראית העין בעולם הזה, אבל לא השיג דרגא דתשובה דעיקרו בזרעא דלאה בראובן הבכור שפתח בתשובה כמו שאמרו ז"ל , דע"כ הושע מזרעו אמר פרשת שובה ישראל, ויהודה המשלים בדוד המע"ה וכל זרעו אחריו עד משיח בן דוד דירום ונשא מאברהם יצחק ויעקב (ילקוט ישעיה), כי יזכה לזיו דאדם הראשון קודם החטא שהוא למעלה מזיו איקונין דיעקב, וע"כ יהודה ויוסף היו המרובים מכל השבטים כי פרו ורבו ביותר מפני שהיה בהם קדושת היסוד יותר מכל השבטים, יוסף צדיק גמור בפעל בלא חטא, ויהודה בעל תשובה אחר החטא, דהתחלת התפשטות דיהודה בצאצאיו היה בחטא דער ואונן, אבל יהודה מחוקקי שהוא שורש המחוקק דנקרא כן משרע"ה, שהוא שורש התלמידי חכמים שבישראל כידוע בסוד מה שכתוב בכמה דוכתין בגמרא (שבת ק"א ע"ב) משה שפיר קאמרת, וכן יהודה שורש התלמידי חכמים שבישראל ולשכת הגזית בחלקו, ותלמיד חכם שעבר בלילה אל תהרהר אחריו ביום דודאי עשה תשובה (ברכות י"ט ע"א), ובידו וכח תשובתו לתקן הקודם בכח התורה, דעיקר תיקון הקודם לכל החטאים עד שיהיה כמי שלא חטא הוא רק על ידי התורה, ובחטא זה בפרט דאיתא בזוהר שאין מועיל לו תשובה היינו דבתשובה לבד אי אפשר לתקן בזה הקודם לגמרי כלל רק בצירוף התורה, וזהו דיוק הלשון תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר כו' יעויין שם בברכות י"ט א', והרי אמרו בפרק רבי עקיבא פ"ט ב' דל פלגי דלילתא שאין חוטאים כלל, וכ"א כשדן א"י דן בלילה שאין חוטאים, אבל הכוונה על חטא הברית שהוא בלילה וכמו שנאמר ועין נואף שמרה נשף, ועיקר גיהנם הוא על קלקולי הברית כמה שכתוב בפרק עושין פסין שהכל יורדין על עסקי הנם, ואין לזה תיקון רק על ידי התורה דעל זה אמרו (חגיגה כ"ז ע"א) דתלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהם, כי הם ודאי עשו תשובה דהמאור דתורה מחזירם למוטב ומתקנים הקודם, ואחר התשובה חוזר להתחלה למצות פריה ורביה שהיא המצוה הראשונה דקודם החטא, ועל ידי מצות כתבו האחרונה זוכה אח"כ לקיים מצות פריה ורביה הראשונה שאחר התיקון חוזר להתחלה: