קומץ המנחה · פרק א׳, קט״ו

ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. זה הוסיף יעקב על מה שאמר לו ד'. כי פלוגתא בב"ב חלק א' בודקין לכסות ואין בודקין למזונות וחלק א' איפכא ויעקב היה מסופק בעצמו אם צדיק גמור. וזרעך כעפר הארץ אין זה ראיה עליו כי גם ברשעים מצינו כן. והשמירה מסכנה זהו לכל אחד. והי' מסופק בדין להי בודקין. לכן אמר שיתן שניהם וע"כ יבדוק וימצא שלם. ואז והי' ד' לי לאלהים. כי צדיקים מהפכים מדה"ד למדה"ר רצה לומר שגם מדה"ד שאצלם הוא רק רחמים שהרע לכפרת עון ולרפואה. וזהו שיהיה ד' מדה"ר הוא יהיה גם כן למדה"ד שגם מדה"ד יהיה על ידי רחמים: תם ונשלם חלק ראשון שלב"ע