שם איתא שכשבא איזה הרהור טוב באיש יעשה בו מצוה או ילמוד בו, ובזה ילבישו בקדושה עכ״ל הק׳. לכן אם הוא רק סתם הרהור תשובה אם מעצמך נתעוררת או ע״י דבר מן החוץ וצריך אתה להרחיבו ולקיימו, אז אף שיותר טוב שתלמוד אז מעניני התשובה מ״מ כיון שמשמעות התשובה היא שתשוב ותתקרב לתורה ולמצות לכן כל ענין תורה וכל מצוה ענין תשובה הוא, גם אם שור שנגח את הפרה, והמחליף פרה בחמור, תלמד, תשובה היא ולקדושת ד׳ בזה אתה מתקרב ומתלבש. ואם הוא שבת ויו״ט ומרגיש אתה התעוררת לקדושת השבת או לקדושת היום טוב, אז תתחיל ללמוד במדרש זוה״ק וספרי חסידות המדברים מקדושת השבת או מן הסדרה זו וכן מקדושת היום טוב.
הכשרת האברכים · פרק ט׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
