הכשרת האברכים · פרק ח׳, כ״א

וכיון שרצוננו, מחשבותינו, שמחתנו, וכל נטיותינו, מאת ד׳ המה, לכן רק מי שבדרכי ד׳ ותורתו הולך, אמיתיות הם, והאיש המתרחק מנו ותורתו ח״ו, אז רצונו, מחשבתו, שמחתו, וכל נטיותיו, בדויות הן שקר אבדן ומות ר״ל. צריכים אנו לשמוח בד׳ ובתורתו, בחיינו ובאורך ימינו, מפני שכן חקק ד׳ בנו, ומכל שכן אנחנו שבחר בנו להיות בניו ועבדיו, וקדשנו במצותיו ותורתו, שכל עבודתנו בשמחה תהי׳. ומה שמחתנו, ומה שמחת ישראל בכלל בעולם, כמו שאמר הפסוק [ישעי׳ כ״א] ״שוש אשיש בד׳ תגיל נפשי באלקי, בו ית׳ ותורתו שמחתנו וששוננו.