אבל אין דבר, מקוים אנו שגם לנו בני דור הנמוך הזה דור של בחי׳ עקבים עקבתא דמשיחא וסוף הדורות ימציא ד׳ אופנים איך נשלוט אנו בנו לקרבנו אליו ית׳. ובשעה שנמצא אתה בעת של כבדות הלב כזאת, עכ״פ צייר לפניך את מי מקרוביך או מאוהביך שהלך לעולמו, את תוארו אז כשהי׳ עמך, דיבר, והשתעשע עמך, כמוך עתה, ואת תוארו עתה בקבר, שחור, קרוע בשר, ועצמות גלוים וכו׳. אתה נמצא בביתך המרווח יושב עומד ומדבר כפי רצונך ועוד רוחך מתנשא עתה בך, והוא קרובך ואוהבך זה, באדמה צרה חשכה ורטובה ומי יודע אם תולעים לא קננו להם קן בפיו או בגרונו, שתקות אנוש רמה.
הכשרת האברכים · פרק ח׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
