הכשרת האברכים · פרק ח׳, ט״ז

ואם יש שעה שלבך כ״כ כבד ורוחך כ״כ התנשא באש היצר הרע עד שקשה לך לצייר את הנ״ל לרכך אותך ואת יצרך. כי ישנן עתים שאין האיש רוצה לחשוב על עצמו ולצייר לו כל דבר לא נעים לו, רק את הטוב לו והשמח רואה, ואת הלא טוב אף שברי שלא ימנע ממנו לאחר אריכות ימיו ושנותיו, מ״מעלים עינו מהם. הסתכל נא בקרבך ותראה שיש שגם אחר ארוחת הצהרים פשוטה שערבה לך, לבך מתקשה מלחשוב דברים בלתי משמחים אותך ולא את המדכאים את הרוח. כבר בקשתיך אברך שלא תתבייש ממני להודות, כי אינני רואה אותך. הסתכל ותראה שהמאכלים גושים המתים הללו אשר אתה נושך ולועס אותם כאות נפשך, יש אשר ישלטו עליך על חכמתך ועל מחשבתך אף על עבודתך.