מה עשה מן עצמותו ומן שנות חייו. מכל תענוגיו ושמחותיו שהי׳ נהנה בכל המון ימיו ושעותיו, מאומה לא נשאר לו עתה, זולתי מאוס וגועל נפשו. ויש שאחד מדרכי חייו מוצג לפני עיניו, ורואה את עצמו בדמיונו בשעה שהי׳ עוסק באחת מתאותיו, טרוד ומשוקע בה עד למעלה מראש, לא את עצמו ראה בשעה מגושמת הזאת, ולא את העולם, זולתי התאוה, והאם כי יש אדון עולם המביט עליו זכר אז.
הכשרת האברכים · פרק ח׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.