הכשרת האברכים · פרק ז׳, ט׳

גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר בהם תלונה, אבל בן ישראל אחר כל עבודתו המרה מעת קריאת הגבר, ואחרי הכאותיו ושבירת עצמותיו כל היום, לא נתנוהו ללכת הביתה לנוח, רק בשדה ילין. (שמ״ר פ״א) והי׳ החומר לו לכר והטיט לכסת. ועד בוא מש״ר ופעל ליתן להם השבת למנוחה (שם) רבים מהם את בניהם לא ידעו ולא בניהם אותם, כי את מפתן ביתם זמנים רבים לא דרכו, ורק בשדה, בחומר ולבנים, בבזיונות, רדיפות, והכאות, את כל ימי חייהם בלו.