הכשרת האברכים · פרק ז׳, ח׳

הבה נתחכמה לו (שמות א׳) ביום ובלילה, בכל עת ובכל שעה רק פתגם מחריד זה הי׳ שגור בפיהם. ובאמת הרבה חכמה רעה וערמימיות הסט״א השקיעו בזה לחקור ולחדש רעות מרירות יותר להרע לבני ישראל. כאילו לא הי׳ להם דבר בעולם בלתי אם לקוץ את חיי ישראל ורק זה תכליתם מקטן ועד גדול, מן המצרי היחידי ועד כל מלכות מצרים. ואם עבר איזה זמן ועבודה יותר קשה לא הצליחו לחדש מזו שכבר העמיסו עליהם, השכילו להכביד את עבודתם אשר להם מכבר, כגון להחליף וליתן מלאכת אנשים על נשים ושל נשים על אנשים (סוטה י״א).