כשתלמד תנ״ך תשתדל להשתתף בכל מאורעות הקודש שעברו כאילו גם אתה היית אז. משתתף אתה בהליכת אברהם אבינו ויצחק להעקדה, ובצערו של יעקב אבינו בשעה שהתפלל לד׳ הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אותו. וכן כשתלמד מדרש, וישנם הרבה מן המדרשים על הפסוקים של התנ״ך המגלים יותר את המאורעות שהיו אז. למשל, מעשה בראשית, ענין מכירת יוסף וכו׳, שגילו לנו חז״ל בתורה יותר מכפי שרואים אנו בה, ולא יהיו לך הפסוקים לבדם והענינים שבמדרשים לבדם, שבשעה שאתה לומד בתורה רק מה שכתוב בתורה אתה חושב, ובשעה שאתה לומד מדרש רק הדרשות של המדרש במחשבתך, ולפעמים עם פסוקים אחרים, כי על פי רוב המדרש דורש את הענינים אף של התורה מן פסוקי נביאים וכתובים. רק מהכל ענין אחד תעשה כי באמת הכל ענין אחד, וגם במחשבתך ענין אחד יהי׳. הן בשעה שאתה לומד בתורה מע״ד ומכירת יוסף וכו׳ הן בשעות או ברבע שעות הפנויות, ענין אחד אשר תדע מן הפסוקים וממדרשים יהי׳ לך. ולא ממדרש אחד רק ממדרשים שונים, כי יש לפעמים ענין אחד המפוזר במקומות רבים במדרשים ובגמרא וכו׳, כאן מעט וכאן מעט.
הכשרת האברכים · פרק ז׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
