הכשרת האברכים · פרק ז׳, ב׳

כמה מעלות טובות יגיעו לך מזה, מחזק אתה, מרחב ומברר את מחשבתך, כמו שמתפללים בהיה״ר של זקני הקדוש ישראל בעל נועם אלימלך, תהא מחשבתנו זכה צלולה ברורה וחזקה, וגם נעשה אתה בעל מחשבה ודמיון של קדושה, ולא מחשבה בלבד רק גם לאיש מתרגש, שאמרנו לעיל בפרק ג׳ שהיא כל כך נחוצה לנו אתה נעשה. כי לא מחשבות בלבד אתה חושב בזה, רק מחשבות המלאות רגשי קודש, אהבה, יראה ותשוקה לד׳, המעוררות אותך להן. ומצע בזה לנפשך עשות שאת התרגשויותי׳ אשר תוציא מעצמותה, עלי׳ תתגלה ובזה לעקבי החסידות הגעת להעשות בעל נפש כנ״ל. והיש להעריך את התועלת הפשוטה בזה שאין מחשבתך מופקרה לכל זוהמת מחשבות העולם. וכיון שרצוננו בזה לחנכם בעזרת ד׳ שבאמת כן תעשה ולהראות לך האופנים איך תוכל בהם להרגילך בזה בלא יגיעה הקשה מיכולתך, וגם מצח לא יהי׳ ליצרך להסיתך שלא תחשוב אותן, כי אדרבה מחשבות נוחות הן, מחשבות אשר כל איש בטבעו אוהב לחשוב אותן. לכן עוד נוסיף לדבר מן אופנים וגם דוגמאות. ולד׳ נקוה כי כשתתרגל בהן, לא לבד שלא תצטרך לכפות את עצמך לחשבן, רק גם יהיו זמנים שכל כך תשקע בהן עד שיקשה לך להפסיק מהן.