הכשרת האברכים · פרק ז׳, ט״ו

והנה בתוך צרותיהם אלו באו משה רבנו ואהרן הכהן וקול ד׳ בהם קורא, פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וכו׳ זבת חלב ודבש [שמות ג׳]. גם איש קר הרוח וכבד אמנה אי אפשר הי׳ שח״ו יסתפק בדברי קודש אלו, כי בחוש ראו כי לא משה המדבר רק ד׳ מדבר על ידו. אבל יש שגם להט השמש יכהה בעיני איש המדוכא ומרוסס מיסוריו, וגם בצהרים ומשש כאשר ימשש העור באפלה, ובכדי שגם אלו יאמינו נתנו משה ואהרן לבנ״י אות ראשון ואות אחרון. כולם רואים את נפלאות אלקינו, אלקי אברהם יצחק ויעקב, וכולם כורעים, מודים ומשתחוים לד׳, אשר ראה את ענים ומשמי השמים אל שפלותם ירד להושיעם. זה עם זה מדבר וזה עם זה משיח, וכולם שמחים.