הכשרת האברכים · פרק ו׳, כ״ב

הזוהר הקדוש מגלה לנו בזה את הסדר אשר בו התורה מגלה את עצמה ואת מצפוני׳ אל איש הישראלי. לא לכולם רק לאוהבה מגלה היא עצמה, יודעת התורה את החכם לב אשר כל היום מסבב הוא את פתח ביתה, [מפני שמשתוקק לראותה], ומה היא עושה. מגלה את פני׳ אליו מן היכלה [היינו שאינה יוצאת אליו ולא מכנסת אותו אלי׳ רק גילוי מעט פני׳ לבד כשהוא בתוך היכלה] ומרמזת לו ברמז. ומיד חוזרת למקומה ומסתתרת. כל השאר שהיו שם לא ידעו ולא הסתכלו רק הוא בלבדו, ומעיו ולבו ונפשו הולכים אחרי׳. ובזה התורה מתגלה ומתכסה והולכת באהבה לגבי אוהבה לעורר עמו אהבה.