היוצא לנו מזה שלא די לו לאיש שמגלה מקרבו שכל קדוש, דעת תורה, ע״י שלומד תורה בעיון וחכמת התורה, רק גם מחשבה של קדושה צריך לגלות מקרבו ולחזקה. וכבר הבאנו לעיל את דברי הרב הק׳ זצ״ל שהמחשבה אינה זו של השכל, כי במחשבה חושב גם דברים ואותיות שאינם דברים של שכל. ובמה מחזקים את המחשבה, ג״כ בתורה, כל קיומנו בתורה ובה כל עבודתנו וכל התחזקותנו. תרבה ללמוד מדרשות עין יעקב גם זוה״ק למוד ואפילו מי שאינו מבין את עניני הקבלה מ״מ נודע שמקדש הוא, וחוץ מזה הלא הרבה מדרשות נמצאים בזוה״ק. כבר הבאנו בסוף השיח בחוה״ת לעיל את הספרי עקב שאומר בקדשו, רצוננו שתכיר את מי שאמר והי׳ העולם למוד אגדה, ובילקוט תהלים [רמז תרע״ב] איתא ד״א ובקצה תבל, אלו ההגדות שמקדישין שמו של הקב״ה בהן. וחוץ מן היקר אשר להמדרשים והאגדות להמשיך קדושה להאיש, גם סגולה זו להם לגלות מחשבתו לחזקה ולקדשה, ועל ידי זה נעשה האיש מוכשר שנפשו לו תתגלה יותר, וכבר הבאנו בראשית קונטרס הזה את דברי קודש של הרח״ו זצ״ל שראשית ההתגלות שבאיש היא על ידי נפשו, וכיון שנפשו מתגלה לו על ידי לימוד מדרש ואגדה, גם פנימות התורה וכל קודש מתגלה לו.
הכשרת האברכים · פרק ו׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
