הכשרת האברכים · פרק ו׳, י״ג

לא כן אתה כשגם מחשבתך, דמיונך והרגשתך הוצאת וחזקת בך עד כדי לראותן, אז גם נשתלשלה עבודתך אל קרבך לממש עד גם לראותה. וכשאתה אומר, כי לך תכרע כל ברך, אפילו אם רק בהרגשה קטנה נתרגשת בשעה זו, כבר תראה כי אתה עם כל העולם כורעים לפני ד׳, ומתבטלים לפניו ית׳. וכן כשאתה אומר הללו את ד׳ מן השמים וכו׳ בהתרגשות, אז לכל העולם, העליונים והתחתונים אשר לפניך ממש, אתה עומד ומצוה, עמדו והללו, ואתנו יחד שירו לד׳. לא שתראה לפניך דמות של מלאכים, ולא שתדמה לראות דמיון של שמש וירח אשר באמת אינם לפניך עתה, רק דיבוריך, מחשבתך והרגשותיך משתלשלות מתרקמות ונעשות לממש ואת ממשן אתה מרגיש עד כדי לראותן. כי לך תכרע כל ברך, מה נעימה היא אמירה כזו, אתה וכל היקום אשר בשמים ואשר מתחת לארץ כורעים עתה יחד לד׳.