הכשרת האברכים · פרק ה׳, מ״ח

אין לנו מה להוסיף על מה שדברנו בזה, ואף אם נוסיף מה נועיל בדיבורינו, אם מין עונג כזה נתפתח להם, לשמוע ולהתרגש ממוסר חריף, כמו לאותם האנשים המתענגים משתית יי״ש דוקא חריף, או להרתיח במקוה רתיחה, שמזה ששורף להם בגרונם או בעורם דוקא הם מתענגים. יתיסרו ויתעוררו מדברינו, ועם כל זה לעשות לא יתאמצו. אבל הביטו נא בדברי קדושינו הצדיקים אשר מלפנים ותראו איך העיקר היא עבודה ביגיעה. ובאגרות הקודש מהרב הק׳ זצ״ל י״ב, איתא שבכלל לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבעו נפשו, שמבטל טבעו ורצונו מפני רצון העליון ב״ה כגון ליגע עצמו בתורה ובתפילה עד מיצוי הנפש עכ״ל הק׳. אף הצדיקים הקדושים בעצמם אל גדלות קדושתם, לא בנקל רק בעבודה קשה הגיעו, ולא רק אל רוממות כרוממותם, רק אל כל טהרה וקדושה כ״א לפי מצבו, בלא עבודה א״א לו שיגיע.