הכשרת האברכים · פרק ה׳, מ״ז

חשבנו שלפי ערך קונטרס קצר הזה כדי שפוק דברנו אליך בחור ואברך, איך להסתכל בקרבך, ואיך תבחין לדעת אם באמת נתלהבת או גם לא נתרגשת, ואפילו אחת מנוצות כנפי נפשך לא זעה. הודענו אותך על ההסתכלות עצמית כמה קשה היא, והערנו אותך שתזהר ולא תביט דרך נגיעתך, ומ״מ אין אנו בטוחים אם תשמע לנו, פשוט מפני התרשלות וחוסר התאמצות לעבודה איננו בטוחים אם יועילו דברינו אליך. הן קשה לנו בזה לחשדך, כי כבר דברנו לעיל בחוה״ת מעניני הזריזות והתאמצות בעבודה ובגנות העצלות, אף ההתרפות, ואיך זה עוד נחשוד אותך בהתרשלות, ובפרט שבקונטרס הזה מדברים כבר לבחור או אברך בר דעת. אבל מה נעשה שהעובדות מעידות ומגידות שכעת רוצים בשטחיות ולא בהתאמצות, בקלות ולא ביגיעה. ולא הסוחרים הרודפים אחר פרנסתם בלבד, רק גם הבחורים והאברכים הסמוכים על שלחנות הוריהם, אינם רוצים להתאמץ ולהתיגע בעבודה. ויש מהם שאפילו בהגותם בספר, רק בהענינים הקלים להבין בוחרים, וכשפוגעים בענין שצריכים בו להתאמץ כדי להבינו, מדלגים או עוברים עליו כלאחר יד כמעט בלא הבנה. וישנם בחורים ואברכים שבספר מתאמצים וגם את הקשה הוגים, אבל בעבודה בפועל גם הם בשטחיות יעבורו. רוצים הם לשמוע, ללמוד ולדעת ענינים יותר עמוקים וגבוהים הן בלימוד הפשוט והן בחסידות, ועוד יפלא הדבר יותר, כי יש מהם שאוהבים גם מוסר קשה אף נורא לשמוע, אבל לשנס את מתניהם ולהתאמץ להשגיח על כל מחשבה דיבור ומעשה שלהם, להסיר הרע מהם ולהעבירם לקדושה, לא יתאמצו. אם מפני שבלימודם בספרים, מקטנותם נתרגלו לעבוד קשה בחדר ישיבה וכו׳, מה שאין כן בעבודה שלא נתרגלו מקטנותם לעבוד בה קשה, לכן לא יתאמצו בה. או פשוט כיון שתכלית כל לימודם היא עבודתם, לשעבד ולהעביד את עצמם וכל נימה מהם לקדושת ד׳ ועבודתו ית׳, לכן היצה״ר מתאמץ יותר בעבודתם מבלי תת להם להתאמץ.