הכשרת האברכים · פרק ה׳, ל״ד

הן את התרגשותך לא תוכל בזה למדוד, כיון שההתרגשות לא גדולה וחזקה היא מן האדם כנ״ל, אבל מ״מ אם כשתחדל מן תנועותיך כ״כ תפול עד שבאמת היית יכול לשיח גם דברים בטלים, ושום דאגה לא היתה לך מזה, אז גם התרגשות לא היתה. כי אברך ובחור חסיד כשבאמת תפילתו עכ״פ בהתרגשות, כאשר מפסיק בה פתאום, צריך הוא להרגיש מין כאב הלב הבא מתוך געגועים ותשוקה אליו ית׳, להתקרב ולהתקשר בקדושתו כאב לא פחות מזה שמרגיש לפעמים מתשוקה להוריו, לבניו, בשעה שנוסעים ומתרחקים מהם.