הכשרת האברכים · פרק ה׳, ל״ג

הלא כבר נתננו לך לעיל איזה מדה שבה תוכל מעט למדד את התלהבותך ובה תדע להבדיל בינה לבין ההתרגשות. והוא, אם גדולה התרגשותך וחזקה ממך, עד שלא תוכל להתאפק ממנה, ולא תוכל עתה לחדול מלהתפלל או להתפלל בקרירות, היא כבר נקראה התלהבות לפי ערכנו. ומעתה בשעה זו שאתה מכריח את עצמך בתנועות שונות להלהיב אותך ודומה לך כי נתלהבת כבר בלהבי קודש, נסה נא לחדול מן כל תנועתיך, ואם באמת באת לידי התלהבות אז נפשך הלוהבה לא תניח לך לנוח, תצעק תתנענע תבכה תשמח, כאילו סיר נפוח וים נרגז בקרבך המטלטל אותך טלטלה גבר בגוברין. ואם בנוחך מן תנועותיך הכל נח, לא דוחה ולא מתרגש, שקט והס, יכולת אתה אפילו לשוח דברים בטלים אם לא בתפילה עמדת, סימן הוא שרק הכרח וכפי׳ היו תנועותיך בלא הועיל.