הכשרת האברכים · פרק ה׳, ב׳

ועתה בחור ואברך חסיד, מוכרחים אנו להפסיק מעט מן ענינינו אלו בשביל לשיח עמך שיח אשר בינינו לבינך, ואל תתביש מאתנו כי לא אנו רואים אותך, ולא אתה רואה אותנו עתה, רק ד׳ הוא הרואה את שנינו, הלא רק דרך הקונטרס משיחים אנו עמך, ולא לקנטרך ולא כדי למצוא ולהראות בך איזה שמצה, הס מלהזכיר. שיח לבביי הוא, לבי אל לבך לוחש, שיח נפשי הוא, נפשי אל נפשך חברתה מדברת, ואת אהובתה לעזור את כיבוסי׳ משתוקקת. וגם הם, לבי ונפשי, על ידך יבנו, ובעלייתך, אולי בעזרת ד׳ גם הם יתעלו.