הכשרת האברכים · פרק ד׳, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומעתה הא שתראה בזוה״ק ושאר ספה״ק שמרבים כל כך לגדל את ערך עבודת המחשבה באיש, ומרבים להזהיר עלי׳ ואומרים בקדשם שבה כל עבודתו תלוי׳, רק על מחשבה חזקה כזו כוונתם ז״ל, מחשבה אשר גם התרגשויות האיש אף התלהבותו היינו עצם האיש בה תלוי׳. כלומר לשמור את המחשבה מכל רע, אף מחשבה הכי קלה צריכים לשמור, וכל הרהור רע בין בשעה שהאיש ער בין בשעה שהוא ישן פוגם ח״ו אותו, אבל לא זו היא עבודת המחשבה אשר יכולים לעלות ע״י המוזכרת בספ״ק, כי היא רק שמירה שלא לטנף עצמו, ועבודת המחשבה והעלי׳ על ידה היא רק ע״י מחשבה חזקה כנ״ל אשר כל האיש עם התרגשיותיו בה תלוים.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.