הכשרת האברכים · פרק ג׳, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לע״ע נשיב לך בקיצור, שלמה המלך מכריז ברוח קדשו ואומר ראשית חכמה קנה חכמה [משלי ד׳ ז׳]. התורה היא כפטיש יפוצץ סלע ולכל אברי האיש אף לחורין וסדקין שבגופו ונפשו, ניצוץ ממנה מגיע, ואת חשכתם מאיר. ולנו ע״פ פשוט פסוק הזה מורה, שכמו שאי אפשר לו לאיש להשתמש בחכמה בלתי אם יקנה את החכמה, שלו תהי׳ וגם הוא יהי׳ חכם, כי אף אם יכולים להכניס איזה דבר חכמה פרטית גם באיש בער מ״מ כיון שאין החכמה שלו והוא אינו חכם לכן רק את דבר פרטי הזה של החכמה בו ינוח, ולפעל ולשמש לא יוכל בחכמה, לא בדבר הזה להתפלפל, ולא דבר חכמה אחרת להבין מעצמו, ורק כשהוא בעצם נעשה חכם אז יכול הוא לשמש בחכמה ולהשכיל בכל עת וזמן ובכל ענין שרוצה להשכיל.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.