ובזה תבין שח״ו אין סתירה בדברי קדושינו זצ״ל אשר אולי נוקשת כבר בזה, איך שהרבה מזהירים ספרים הקדושים שכל העבודה, תורה, תפילה ומצוות, תהיינה רק בחיות, התרגשות והתלהבות, והוא חלקו בגן עדן כנ״ל. וישנם גם מקומות בספרים הקדושים שאומרים שלא יעבוד האיש כדי שישיג התלהבות רק עבודה פשוטה יעבוד. ובספר הקדוש הנ״ל לשבועות איתא וזלה״ק, ובתפילה לא יבקש התלהבות רק יראה להכניס את עצמו בהדיבורים ובעבודות, וההתלהבות תבוא ממילא עכ״ל הק׳. זהו הענין, ההתלהבות היא עיקר העיקרים, רק שבשעת התפילה לא יבקשנה אף לא יתעקש עלי׳, רק יעבוד בפשיטות וממילא תבוא. והנה אל רום כוונת קדשם אין אנו מגיעים ולא משיגים, אבל למשנתנו היא כנ״ל, ובתפילה לא יבקש התלהבות וכו׳ כי לא תמיד מגיע אל האדם הדבר אשר מתעקש עלי׳, ויש כי עוד יעלה לו ההיפך רק יעבוד בפשיטות וההתלהבות תגיע לו ממילא.
הכשרת האברכים · פרק ג׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
