הכשרת האברכים · פרק ג׳, י״א

והנה הרב זצ״ל מן פרטיות התשוקה לבדה מדבר שם בקדשו, ומן עליותה הגבוה כמ״ש בלשונו הק׳ רשפי אשר התשוקה, לכן מדבר מן טבע הרתחן שהוא המוכשר לזה, הרתחן ברתחנות שממנה הכעס נמשך, ובה יכול לעלות אל התשוקה הגבוה כרשפי אש לד׳, לא כן אנו שכפי שאמרנו רצוננו עתה לעורר עכ״פ את ראשית זעזוע הנפש וראשית רחשי נוצותי׳, ראשית ההתרחשות וההתרגשות, אשר לא ההתלהבות הפרטיי ורשפי אש הרוממה בלבד רק הכל, הרצון והמדות בה תלוים, שלא בדעתו בלבד יבין שצריך הוא לרצות, לירא ולאהוב, רק גם יתרגש ברצונו, יראתו ואהבתו, כנ״ל, לכן לענין הזה אין לנו לדבר מטבע הרתחנות הפרטית בלבד, רק מן ההתרגשות בכלל הכוללת התרגשות לרתחנות וגם לרחמנות, לבכות וגם לשמוח, כנ״ל שהוא י ותר מוכשר להתעוררות הזאת, ועל זה באנו עתה לדעת איך יכולים להיעשות בעזרת המעורר ישנים לאיש מתרגש.