הכשרת האברכים · פרק ב׳, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכבר נוכל לתת לך בחור ואברך איזה מדה אשר בה תמדוד בשעה שאתה מתפעל לדעת עד כמה רק התרגשות היא ומתי כבר התלהבות נקראה. בהתלהבות הצדיקים אשר מלפנים אין לנו השגה ומכש״כ עוד למוד אותה מתי היא מתחילה ועד היכן מגיעה, וגם בלשונות האש היוצאים באיזה מקום קדשם מענין התלהבות, פנינו נכווים, ובסוף ספה״ק נועם אלימלך איתא באגרות הקודש אגרת הראשונה וזלה״ק, שאהבה מביאה להצדיק כמעט לשגעון, וכשלומדים הגמרא הקדושה ממש אש אוכלת אותם מגודל אהבה וקדושה. ובאגרת הב׳ שם איתא, כשלומדים הגמרא מלבישין עצמם פחד ורעדה ואימה ויראה גדולה מהש״י בה, ותורה מאירה בפניהם וכו׳ ואהבת התורה ואורה בוער בם בלי הפסק וכו׳ ובוער בלבם אהבה גדולה עד שנראה האור בפניהם, ואימתם מוטלת על הבריות, ובעלי עבירות בורחים מפניהם מגודל הפחד המגיע מהם מרוב קדושתם ויראת שמים עכ״ל הק׳. ובספה״ק מאור ושמש מן תלמידו זצ״ל בפ׳ ואתחנן איתא וז״ל הק׳, דאיתא בספ״ק וגם שמעתי ממעשיות מקדושי העליונים כי כשאיש ישראלי הוא לומד תורה בהתלהבות ודביקות גדול, אזי מתלהט אש סביבותיו ואז רואה הכל כאז במתן תורה שנפתח לישראל כל הז׳ רקיעים, וכאשר איש ישראל עוסק כך בתורה בהתלהבות כ״כ אזי גם תפילתו עושה רושם למעלה וכו׳ ומשפיע שפע טובות לכל באי עולם עכ״ל הק׳.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.