ומעתה כבר מובן לנו למה כ״כ החמירו קדושינו בפגם המדות ואסמכוהו אגמרא שאמרה קשה ענשן של מדות מענשן של עריות. מפני הנ״ל שהנפש מתגלה בהתרגשות המדות והאיש ע״י שמרגיל אותן מקטנותו להתעורר ולהתרגש מדברי העולם שטותים והבלים, חלקים מנפשו הגלוי פגם, שמכריח אותם בע״כ לדברים שטותים עד שמרגיל אותם מראשיתם שמעצמם יתרגשו בהתרגשויות שפלות אהבה לדברים נמוכים וכו׳ כעין ב׳ המלאכים שנפלו ונפגמו בעוה״ז, ועיין בדברינו לעיל חוה״ת פרק י׳ מזה.
הכשרת האברכים · פרק ב׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.