הכשרת האברכים · פרק י״ד, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לכן הכוונה של מס״נ שחוב עלינו לכוון בק״ש, לא רק מין היכא תמצא היא, שבאם יבא לנסיון ימסור נפשו, ועתה שאינו בא לידי נסיון ורובי דרובי ישראל שאינם באים לידי נסיון, מחשבתם של מס״נ בק״ש ח״ו רק מחשבה כצל עובר היתה בלא ממש, ד׳ ישמרנו מזה. מקדושנו הבעש״ט זצוק״ל איתא שבמקום שמחשבתו של האיש, שם כל האיש נמצא, לכן כשמצייר במחשבה חזקה כאילו ראה בעיניו ממש, אש לפניו והוא מושלך בתוכה, אז נחשב לו כאילו גם עתה עשה כן בפועל, כיון שהוא נמצא עתה במקום מחשבתו, במוקד. וראיתי בספר רמז בפסוק ״נחשבנו כצאן טבחה״, נחשבנו, ע״י מחשבתנו שחושבים המחשבה של מס״נ בזו בעצמה אנו כצאן טבחה כאילו היתה המעשה בפועל.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.