הכשרת האברכים · פרק י״ב, י׳

כלומר חז״ל אמרו ניכרין דברי אמת [סוטה ט׳], ובמה ולמה ניכרין. אבל ידוע לכל אחד שהמשקר, אם אינו שקרן ונוכל מורגל הרבה בשקרים, אז אינו יכול לאמור את השקר בפה ולב מלא. וברגע זו בעל כורחו מסבב את עיניו למטה או הצדה מבלי להבט ישר נוכח בפני האומרו. וביותר הדבר ניכר במי שמספר איזה מעשה שחצי׳ הראשונה אמת והשני׳ שקר, שלא באותה הבטיחות ואומץ רוח שמספר את חצי׳ הראשונה מספר את השני׳ שהוא שקר.